חדשות

מחקר ב"מאיר": צנתור לב בחולי כליות תוך צמצום בנפח חומר הניגוד יוד

באירועי שבוע המחקר ה-6 המתחיל היום בבית החולים מאיר יוצגו מחקרים עדכניים, ביניהם מחקר העוסק באינהלציה של חומצה טרנקסמית לטיפול בהמופטיזיס

צנתור לב. אילוסטרציה

מחקר חדש שבוצע במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא העלה כי חולי כליות יכולים לעבור צנתור לב עם כמות קטנה באופן משמעותי של חומר הניגוד יוד. את המחקר הובילו ד"ר עזרי רוזנבאום, מנהל שירות צנתורי הלב ב"מאיר" וד"ר דוד פרג, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב בבית החולים. פרטיו יוצגו השבוע במסגרת אירועי שבוע המחקר ה-6 המתחיל היום (א') בבית החולים.

בהליך שגרתי של צנתורי לב, ציין ד"ר רוזנבאום, נעשה שימוש בחומר ניגוד על בסיס יוד להדגמת העורקים הכליליים. אחת מתופעות הלוואי הידועות של מתן חומר ניגוד היא פגיעה בתפקוד הכלייתי. סיבוך זה שכיח יותר בחולים עם אי ספיקת כליות כרונית. הדרך היעילה ביותר להקטין את הסיכון לפגיעה כלייתית היא על ידי שימוש בכמות הקטנה ביותר הנדרשת של חומר ניגוד.

ביחידת הצנתורים ב"מאיר" הוכן פרוטוקול עבודה המאפשר צמצום ניכר של נפח חומר הניגוד הניתן בכל צנתור וזאת על ידי הזרקות חומר ניגוד בנפחים קטנים, בחירה מראש של זוויות צילום אפקטיביות, שטיפת הקטטרים ופעולות נוספות.

במחקר קליני שבדק את ישימות ויעילות הפרוטוקול הזה נכללו 30 חולים עם אי ספיקת כליות מתקדמת, אשר היו מועמדים לצנתור כלילי. כל החולים קיבלו הכנה על ידי מתן נוזלים כמקובל ועברו את הצנתור באמצעות הפרוטוקול. נפח חומר הניגוד הממוצע שניתן להם היה 13 מ"ל לצנתור אבחנתי ועוד 13 מ"ל לצנתור טיפולי - כחמישית מכמות חומר הניגוד המקובלת בצנתור שגרתי.

בדיקת התפקוד הכלייתי נעשתה על ידי מדידה של ציסטטין-C בדם – זו הבדיקה המדויקת ביותר כיום להערכת תפקוד כלייתי אלא שהיא טרם נכנסה לשימוש שגרתי. תוצאות המחקר הראו כי רק בשלושה מהחולים נצפתה החמרה קלה וזמנית בלבד בתפקוד הכלייתי.

במעקב של חצי שנה לאחר ביצוע ההליך, אף חולה לא נזקק לדיאליזה או לצנתור חוזר. המסקנה שהעלה המחקר: צמצום משמעותי של נפח חומר הניגוד בצנתור של חולים עם אי ספיקת כליות הוא בר ביצוע ומאפשר למזער את הסיכון להחמרה בתפקוד הכלייתי.

אינהלציה של הקסקפרון נמצאה יעילה בהקלה על שיעול דמי

מחקר נוסף שיוצג בשבוע המחקר ב"מאיר" מצא כי אינהלציה של הקסקפרון נמצאה יעילה בהקלה על שיעול דמי (המופטיזיס). את המחקר ביצעו ד"ר אורי וואנד, ד"ר אלעד גובר, ד"ר אלכסנדר גובר, ד"ר גלי אפשטיין שוחט, ד"ר לילך ישראלי-שני וד"ר דויד שיטרית.

המופטיזיס - שיעול דמי או גניחת דם - יכול להיות תסמין במגוון רחב של מחלות ריאה ולהתבטא בדרגות חומרה שונות, עד כדי מצבים מסכני חיים, הדגישו עורכי המחקר. הטיפול יכול לכלול פרוצדורות חודרניות כולל ברונכוסקופיה וצנתור טיפולי. אלא שלא קיים טיפול תרופתי יעיל למצב הזה, למעט טיפול בסיבות ספציפיות כמו מתן אנטיביוטיקה לטיפול בזיהום של דרכי הנשימה.

חומצה טרנקסמית (הקסקפרון) היא תרופה המעכבת את מנגנון פירוק קרישי הדם. היא משמשת לשליטה בדימומים במצבים כמו טראומה, דמם ניתוחי ודמם ממקור גינקולוגי. השימוש בחומצה טרנקסמית במתן מקומי - כלומר באינהלציות, לצורך עצירת דמם מדרכי הנשימה - לא נבדק עד כה במחקר.

במחלקת הריאות במרכז הרפואי מאיר בוצע עתה מחקר פרוספקטיבי, אקראי וכפול סמיות, שאליו גויסו 47 מטופלים שאושפזו במחלקה בשל גניחת דם. הם חולקו אקראית לטיפול באינהלציות של חומצה טרנקסמית (שלוש פעמים ביממה) או לטיפול דמה בסליין (מי מלח), במטרה לבדוק את יעילות הטיפול.

בקבוצה שטופלה בחומצה טרנקסמית, כמות הדם הנפלט פחתה בצורה משמעותית, החל מהיממה השנייה לתחילת הטיפול. בנוסף, בקבוצה זו הדימום פסק לחלוטין ב-96% מהמקרים, לעומת 50% מהמקרים בקבוצת הביקורת.

בנוסף, בקבוצת הביקורת, ארבעה מהמטופלים (18%) נזקקו לפעולה חודרנית במטרה לשלוט בדימום, לעומת אף מטופל בקבוצת הטיפול בחומצה טרנקסמית. משך האשפוז היה קצר יותר בצורה משמעותית בקבוצה שטופלה בחומצה טרנקסמית.

באופן מפתיע, גם במהלך השנה שלאחר האשפוז, פחות חולים מהקבוצה שטופלה בחומצה טרנקסמית סבלו מדימום חוזר שמקורו בדרכי הנשימה. יש לציין שלא נצפו תופעות לוואי של הטיפול בשום מקרה.

לסיכום, אינהלציות של חומצה טרנקסמית הן טיפול יעיל ובטוח בחולים המתאשפזים בשל גניחת דם.

נושאים קשורים:  חומצה טרנקסמית,  גניחת דם,  מחלקת הריאות במרכז הרפואי מאיר,  חדשות,  המופטיזיס,  הקסקפרון,  ד"ר עזרי רוזנבאום,  שירות צנתורי הלב ב"מאיר",  ציסטטין-C,  אי-ספיקת כליות
תגובות