במחקר עוקבה רטרוספקטיבי, החוקרים בחנו את הפוטנציאל של מגנזיום בסרום כגורם סיכון לא מסורתי לתמותה בחולים עם מחלות קרדיווסקולריות. המחקר נועד במיוחד להבהיר את הקשר בין רמות המגנזיום בסרום ותמותה כתוצאה מאי ספיקת לב, מחלת לב כלילית ושבץ בחולים עם מחלת כליות כרונית (שלבים 4 ו-5) ללא טיפולי דיאליזה.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 1,271 חולים עם מחלת כליות כרונית ללא דיאליזה מ-2008 עד 2018. לא נכללו חולים אירועים קרדיו-וסקולריים חמורים (MACE) קודמים. רמות המגנזיום בסרום חולקו לשלוש קבוצות. במהלך עשר שנים, התוצאים העיקריים שנמדדו היו שיעורי ההיארעות של אי ספיקת לב קטלנית, מחלת לב כלילית ושבץ מוחי, בעוד שהתוצאים המשניים כללו אירועים קרדיווסקולריים חמורים (MACE) ותמותה מכל הסיבות. יחסי סיכונים חושבו באמצעות רגרסיה רב-משתנית של Cox, תוך התאמה לדמוגרפיה, מחלות נלוות ופרמטרים ביוכימיים.
מתוצאות המחקר עולה כי במהלך 10 שנות המעקב מתו 186 חולים. רמות מגנזיום גבוהות יותר בסרום הפחיתו באופן מובהק את הסיכון לתמותה מאי-ספיקת לב, עם יחסי סיכון של 0.49 (רווח בר סמך 95%, 0.27-0.89) עבור הקבוצה עם ערכי הביניים ו-0.31 (רווח בר סמך 95%, 0.16-0.60) עבור הקבוצה עם ערכי המגנזיום הגבוהים ביותר בהשוואה לנמוכים ביותר. מגמות דומות נצפו עבור תמותה ממחלת לב כלילית ותמותה משבץ. שיעור ההיארעות של אירועים קרדיווסקולריים חמורים לכל 1000 שנות אדם ירד מ-68.2 בקבוצה עם הערכים הנמוכים ביותר ל-26.2 בקבוצה עם ערכי הביניים ו-16.8 בקבוצה עם הערכים הגבוהים ביותר. מגמות דומות נצפו עבור תמותה מכל סיבה ואירועים קרדיווסקולריים חמורים מורכבים.
החוקרים סיכמו כי ריכוזי מגנזיום גבוהים יותר בסרום קשורים בסיכון נמוך יותר לתמותה ממחלת לב כלילית, אי ספיקת לב ושבץ בחולים עם מחלת כליות כרונית מתקדמת שאינם בדיאליזה. רמות המגנזיום בסרום עשויות להיות סמן חשוב לסיכון לתמותה באוכלוסיית חולים זו.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
