במחקר עוקבה רטרוספקטיבי, החוקרים בדקו את ההשפעה של תרופות ללחץ דם במתן לפי הצורך על יוצאי צבא המאושפזים בבתי חולים של מינהל הוטרנים (VA). יוצאי צבא נמצאים בסיכון מיוחד לאירועים איסכמיים עקב ירידת לחץ דם מהירה, אולם ההשפעות של תרופות אלו על אוכלוסייה זו לא ידועות במלואן.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 133,760 יוצאי צבא מאושפזים שנשארו שלושה ימים או יותר בין ה-1 באוקטובר 2015 ל-30 בספטמבר 2020. הגיל הממוצע היה 71.2 שנים (סטיית תקן 11.6) ו-96% היו גברים. קצב הסינון הגלומרולרי הממוצע הבסיסי המוערך היה 75.7 (סטיית תקן 22.7) מ"ל/דקה/1.73 מ"ר. משתתפים אלו לא היו בטיפול נמרץ, לא עברו ניתוח, קיבלו לפחות תרופה אחת ללחץ דם ב-24 השעות הראשונות של האשפוז, והייתה להם לפחות קריאה אחת של לחץ דם סיסטולי מעל 140 ממ"כ במהלך שהותם בבית החולים. הנתונים במחקר זה נותחו מאפריל 2023 עד אוגוסט 2024. התוצא העיקרי היה זמן עד להופעת פגיעה כלייתית חריפה ראשונה במהלך האשפוז. התוצאים המשניים כללו ירידה של יותר מ-25% בלחץ הדם הסיסטולי תוך 3 שעות לאחר מתן תרופות ללחץ דם לפי הצורך ותוצא משולב של אוטם לבבי, שבץ מוחי או תמותה במהלך האשפוז.
מתוצאות המחקר עולה כי 28,526 מטופלים (21%) שקיבלו טיפול תרופתי ללחץ דם גבוה היו בסיכון מוגבר לפגיעה כלייתית חריפה, עם יחס סיכון מותאם של 1.23 (רווח בר סמך 95%, 1.18-1.29) בהשוואה לאלה שלא קיבלו טיפול תרופתי. ניתוחי תת-קבוצות הראו סיכון גבוה יותר לפגיעה כלייתית חריפה עם שימוש בתרופות תוך ורידיות ללחץ דם לפי הצורך (בהשוואה למתן פומי או למתן משולב פומי ותוך-ורידי). יתרה מכך, מניתוחים משניים עולה כי לחולים אלו היה סיכון גבוה פי 1.5 לחוות ירידה מהירה בלחץ הדם (רווח בר סמך 95%, 1.39-1.62), ושיעור גבוה פי 1.69 לתוצא מורכב שלילי (רווח בר סמך 95%, 1.49-1.92) בהשוואה לאלה שלא קיבלו טיפול תרופתי.
החוקרים סיכמו כי השימוש בתרופות להורדת לחץ דם לפי הצורך בקרב יוצאי צבא מאושפזים קשור לסיכון מוגבר לפגיעה כלייתית חריפה ולתוצאים חמורים אחרים. הממצאים מצביעים על כך שיש צורך בניסוי פרוספקטיבי כדי להבין היטב את הסיכונים והיתרונות של שימוש בתרופות ללחץ דם לפי הצורך באוכלוסייה זו.
מקור: