נטען כי לטורסמיד (Torsemide) ישנם יתרונות פרמקוקינטיים ופרמקודינמיים חשובים מבחינה קלינית על פני פורוסמיד (furosemide). עם זאת, התוצאים הקליניים לא היו שונים במחקר האקראי TRANSFORMי(Torsemide Comparison with Furosemide for Management of Heart Failure).
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Journal of the American Society of Nephrology, חוקרים ערכו מחקר משנה מכניסטי רב-מרכזי של חולים עם אי ספיקת לב שהוקצו אקראית לקבלת פורוסמיד או טורסמיד באופן פומי (מחקר TRANSFORM-Mechanism). המשתתפים עברו הערכות פרמקוקינטיות ופרמקודינמיות יסודיות בתחילת המחקר ולאחר 30 יום.
במחקר TRANSFORM-Mechanism נכללו 88 משתתפים. תוצאות המחקר הדגימו כי הזמינות הביולוגית הכלייתית, שהוגדרה כאחוז המנה שהגיעה לאתר הפעולה הטובולרי, הייתה נמוכה באופן מובהק עם טורסמיד בהשוואה לפורוסמיד (חציון 17.1% [טווח בין-רבעוני, 12.3%-23.5%] לעומת 24.8% [16.6%-34.1% ], P < 0.001). בנוסף, פורוסמיד הראתה משך ארוך יותר של פעילות בכליה והפרשת נתרן בשתן (natriuresis) (P ≤ 0.004 עבור שניהם). המינונים שנקבעו של פורוסמיד וטורסמיד במחקר TRANSFORM-Mechanism היו עקביים לאלה שבמחקר TRANSFORM המקורי, כאשר רופאים השתמשו בדרך כלל בהמרת מינון של 2:1 בין התרופות. עם זאת, מינונים אלו הביאו לשיתון נתרן גדול יותר באופן מובהק עם טורסמיד (P < 0.001). כאשר ההמרה למינון הותאמה לכ-4:1, שיתון הנתרן היה דומה בין שתי התרופות. מינונים גבוהים יותר של טורסמיד הובילו להפרעות קלות בתפקוד הכלייתי ולעלייה מובהקת ברמות של רנין, אלדוסטרון ונוראפינפרין (P < 0.05 עבור כולם). מצד שני, לא נראו שיפורים בנפח הפלזמה (P = 0.52) או במשקל גוף (P = 0.89) עם טורסמיד בהשוואה לפורסמיד.
החוקרים מסכמים כי לא נצפו יתרונות פרמקוקינטיים או פרמקודינמיים מובהקים עבור טורסמיד לעומת פורוסמיד. למרות שמינונים גבוהים יותר של טורסמיד הובילו להפרשת נתרן רבה יותר בשתן, היא אוזנה על ידי עלייה בפעילות הנוירו-הורמונלית והפרעה בתפקוד הכלייתי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
