ההגדרה של מחלת כליות כרונית (CKD - chronic kidney disease), המבוססת כיום על GFRי(glomerular filtration rate) או אלבומינוריה, נגזרת מהסיכון היחסי לתמותה ותוצאים כלייתיים בהשוואה לאוכלוסייה הבריאה. עם זאת, הגדרה זו אינה מתייחסת לסיכון המוחלט של אדם להתקדמות המחלה.
עוד בעניין דומה
במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת JASN, חוקרים השתמשו בנתוני סקר בריאות ותזונה לאומיים משנת 1999 עד 2020, כדי להעריך את הסיכון המוחלט לשלוש שנים ברמת הפרט לירידה של 40% או יותר ב-eGFRי(estimated GFR) (מ"ל לדקה ל-1.73 מ"ר) או לאי ספיקת כליות, בקרב מבוגרים בארה"ב. החוקרים סיווגו את הסיכון ל-3 שנים, והגדירו סיכון שווה או גבוה מ-5% כגבוה.
תוצאות המחקר הדגימו כי מבין 199.81 מיליון מבוגרים בארה"ב, ל-8.42 מיליון (4%) היה סיכון ל-3 שנים שווה או גבוה מ-5%. קבוצה זו כללה 1.04 מיליון מבוגרים שלא סבלו ממחלת כליות כרונית (eGFR ≥60 ואלבומינוריה <30 מ"ג לגרם). למבוגרים אלו בסיכון גבוה וללא מחלת כליות כרונית כפי שמוגדר כיום היו גורמי סיכון כגון יתר לחץ דם (98%), אי ספיקת לב (72%) וסוכרת (44%). בנוסף, 15.51 מיליון מבוגרים סבלו ממחלת כליות כרונית עם eGFR שמור (eGFR ≥60 ואלבומינוריה ≥30 מ"ג לגרם). מתוכם, ל-3.73 מיליון היה סיכון ל-3 שנים שווה או גבוה מ-5%, כאשר 41% לא סבלו מסוכרת ולכן לא נבדקו לאלבומינוריה לפי ההמלצות העדכניות. יתר על כן, הסיכון ל-3 שנים להתקדמות מחלת הכליות היה נמוך (סיכון נמוך מ-5%) עבור 94% מ-5.66 מיליון מבוגרים בארה"ב עם מחלת כליות כרונית בשלב G3a-A1 (eGFR של 45-60 ואלבומינוריה <30 מ"ג לגרם).
החוקרים מסכמים כי הערכת הסיכון המוחלט של אדם להתקדמות מחלת כליות כרונית אפשרה ריבוד סיכונים מפורט יותר של חולים עם מחלת כליות כרונית. בנוסף, היא זיהתה אנשים ללא מחלת כליות כרונית, כפי שהיא מוגדרת כעת, שהיו בסיכון גבוה להתקדמות.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
