מחקרים

עובי תאי הגנגליון נקשר עם תפקוד כלייתי ירוד

עובי קטן יותר של ה-ganglion cell-inner plexiform layer נקשר עם תפקוד כלייתי ירוד יותר, כאשר בחולים עם מחלת כליות מתקדמת יותר נצפתה גם ירידה מהירה יותר בעובי קומפלקס השכבות

במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת 'American journal of ophthalmology', מטרת החוקרים הייתה להעריך את קשר החתך והקשר האורכי בין מחלת כליות כרונית (CKD) לבין עובי תאי הגנגליון - שכבת הקישור הפנימית (GCIPL: ganglion cell-inner plexiform layer) באוכלוסיית ה-UK Biobank ועוקבה סינית.

לצורך כך, החוקרים ערכו מחקר עוקבה תצפיתי פרוספקטיבי ומחקר חתך, אשר כלל 23,014 משתתפים ללא מחלות נוירודגנרטיביות מה-UK Biobank וכן את נתוניהם של 2,197 משתתפים מעוקבה סינית שעברו מעקב שנתי למשך שלוש שנים בסך הכל. החוקרים חילקו את המשתתפים לשלוש קבוצות על סמך קצב הסינון הגלומרולרי המשוער (eGFR: estimated glomerular filtration rate) בהתבסס על הקריאטינין, וסיווגו אותם לפי חומרת ה-CKD: ללא CKD,יCKD קלה (Mild-CKD), ו-CKD בינונית עד חמורה (MS-CKD, moderate-to-severe CKD).

החוקרים ערכו אנליזת רגרסיה לינארית לאורך זמן על מנת לקבוע את קצב ירידת עובי ה-GCIPL במיקרומטרים לשנה, אשר נמדד באמצעות optical coherence tomography (OCT). בנוסף, מודלי רגרסיה לינארית שימשו את החוקרים על מנת להעריך את המתאם (קורלציה) בין תפקודי הכליות לבין עובי ה-GCIPL בבסיס המחקר ואת שיעורי הירידה של ה-GCIPL.

מתוצאות אנליזת החתך, אשר נערכה באוכלוסייה שמרביתה לבנה, עולה כי תפקוד כלייתי ירוד יותר נמצא בקורלציה שלילית עם עובי ה-GCIPL, עם ממוצע הידקקות של 0.15 מיקרומטר (רווח בר-סמך של 95% -0.30 עד -0.01, p=0.042) ב-CKD קלה, ועם ממוצע הידקקות של 0.83 מיקרומטר (רווח בר-סמך של 95%, -1.34 עד -0.32; p=0.001) ב-MS-CKD, לעומת נבדקי הביקורת שהיו ללא CKD.

בנוסף, אנליזה אורכית שנערכה על העוקבה הסינית הדגימה כי עובי ה-GCIPL ירד באופן מהיר יותר בקרב משתתפים עם תפקודי כליות ירודים יותר. לאחר תיקנון עבור כלל המשתנים המתערבים, נמצא כי שיעור הידקקות ה-GCIPL מהיר יותר ב-0.30 מיקרומטר לשנה (רווח בר-סמך של 95%, -0.41 עד -0.19; p<0.001) בקבוצת ה-CKD הקלה וב-0.52 מיקרומטר לשנה (רווח בר-סמך של 95%, -0.79 עד -0.26; p<0.001) בקבוצת ה-MS-CKD, בהשוואה לנבדקי הביקורת שהיו ללא CKD. כמו כן, צוין כי קשר זה נשמר גם אצל משתתפים החולים בסוכרת או יתר לחץ דם.

לסיכום, תפקוד כליות ירוד יותר נקשר עם GCIPL דק יותר בבסיס המחקר באוכלוסיית ה-UK Biobank, כאשר נצפה שיעור ירידה מהיר יותר במשתתפים הסינים. עם זאת, החוקרים מציינים כי עדיין יש מקום לבדוק את המנגנונים הבסיסיים העומדים מאחורי קשר זה.

מקור:

Cross-Sectional and Longitudinal Associations of Chronic Kidney Disease on Retinal Neurodegeneration: A Cross-Cohort Analysis. Xiao Guo,Zhuoting Zhu, Gabriella Bulloch, Wenyong Huang, Wei Wang. American Journal of Ophthalmology Available online 10 October 2023

נושאים קשורים:  מחקרים,  מחלת כליות כרונית,  OCT,  רשתית,  תאי גנגליון
תגובות