מחלת כליות כרונית (Chronic Kidney Disease – CKD) קשורה להפרעות בעצמות ובמינרלים בצורה של אוסטאודיסטרופיה כלייתית. ההנחיות לשנת 2017 של הקולג' האמריקאי לראומטולוגיה בדבר מניעה וטיפול באוסטיאופורוזיס המשנית לטיפול עם גלוקוקורטיקואידים המליצו על הימנעות מטיפול עם Denosumab בחולים לאחר השתלת איברים. מטופלים אלו ממשיכים טיפול עם גלוקוקורטיקואידים. זאת, עקב חסר במידע בטיחותי בדבר זיהומים במבוגרים המטופלים עם טיפול אימונוסופרסיבי משולב.
עוד בעניין דומה
במחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Saudi Journal of Kidney Disease ביקשו החוקרים לערוך השוואה בדבר בטיחות הטיפול עם Denosumab בקרב אלו עם CKD בהשוואה לאלו עם תפקוד כלייתי תקין.
המחקר כלל 314 נבדקים אשר טופלו עם Denosumab בין השנים 2006-2018. המידע אשר שימש את החוקרים הופק ממערכת הרישום הרפואית Al-Shifa System. מטופלים עם גידולים ואלו אשר קבלו מרשם לתרופה אך לא טופלו בה לבסוף הוצאו מהמחקר.
מניתוח התוצאות עלה כי מכלל הנבדקים 84 בלבד קיבלו את הטיפול התרופתי המלא. 24 מטופלים (28.5%) מתוכם היו עם תפקודי כליות תקינים ו-60 (71.4%) מתוכם עם CKD.י34% מהנבדקים עם CKD סבלו מתופעות לוואי עקב קבלת התרופה, זאת בהשוואה ל-17% מהנבדקים עם תפקודי כליות תקינים. 50% מהנבדקים הסובלים מ-CKD וזיהום נמצאו עם זיהום קל ונדרשו לקבלה למיון. מתוכם 76% היו תחת טיפול אימונוסופרסיבי משולב ו-61% קיבלו טיפול סטרואידלי במינון העולה על 2.5 מ"ג ליום. בעזרת מבחני חי בריבוע ו-Kruskal-Wallis הודגם קשר מובהק בין מינון הסטרואידים ושכיחות תופעות הלוואי (עם p<0.014 ו-p<0.009, בהתאמה). היפוגליקמיה דווחה בקרב 2 משתתפים (3.3%) אשר סבלו מ-CKD בדרגה 5.
תוצאות מחקר זה הדגימו את הקשר בין Denosumab ועליה בסיכון לזיהומים, וזאת במטופלים עם CKD המקבלים טיפול סטרואידלי או טיפול אימונוסופרסיבי משולב. לא נמצאה הדרדרות בתפקודי כליות עקב שימוש ב-Denosumab. קיימת ישנה חשיבות מכרעת לניטור והתאמת מינון התרופה במטופלים עם CKD.
מקור: