מחקרים

תוצאים כלייתיים במעכבי SGLT-2: ניסיון מהעולם האמיתי

מחקר בהשתתפות עשרות אלפי אנשים הדגים: מעכבי SGLT-2 מפחיתים את קצב ירידת ה-eGFR והתקדמות לאי ספיקת כליות סופנית לעומת תרופות אחרות להורדת גלוקוז

כליות (צילום: אילוסטרציה)
כליות (צילום: אילוסטרציה)

מחקרים קודמים שבחנו תוצאים כלייתיים וקרדיווסקולריים הדגימו כי תרופות ממשפחת מעכבי ה-SGLT-2 מאיטות התקדמות של מחלת כליות כרונית בחולים עם סוכרת סוג 2 עם או ללא מחלת כליות כרונית. מחקר שפורסם לאחרונה ב-Lancet Diabetes and Endocrinologyי(CVD-REAL3) בחן האם היתרונות הכלייתיים והקרדיווסקולריים של מעכבי SGLT-2 מודגמים גם בעולם האמיתי.

המחקר בוצע כמחקר עוקבה תצפיתי בהשתתפות אנשים אשר החלו ליטול מעכבי SGLT-2 ותרופות אחרות להורדת גלוקוז עם מדידת קצב סינון גלומרולרי משוער (eGFR) לפני ואחרי (תוך 180 ימים) מתחילת הטיפול. קבוצת האנשים שקיבלו מעכבי SGLT-2 הותאמה ביחס של 1:1 לאנשים אשר החלו טיפול אחר להורדת גלוקוז. התוצא העיקרי היה שיעור הירידה ב-eGFR (שיפוע) לאורך הזמן, לפני ואחרי התחלת טיפול במעכבי SGLT-2 או תרופות אחרות להורדת גלוקוז. בנוסף, הוערך תוצא כלייתי משולב אשר כלל ירידה של 50% ומעלה ב-eGFR או התקדמות למחלת כליות סופנית (ESRD).

במחקר הוכללו 65,231 אנשים שקיבלו דפגליפלוזין (57.9% מקבוצת מעכבי ה-SGLT-2), אמפגליפלוזין (34.1% מקבוצת מעכבי ה-SGLT-2, קנגליפלוזין (5.7% מקבוצת מעכבי ה-SGLT-2), איפרגליפלוזין (1.4% מקבוצת מעכבי ה-SGLT-2), טופוגליפלוזין (0.5% מקבוצת מעכבי ה-SGLT-2) ולוסאוגליפלוזין (0.4% מקבוצת מעכבי ה-SGLT-2).

41.3% מהמשתתפים היו נשים, הגיל הממוצע היה 61.3 שנים וערך המוגלובין מסוכרר ממוצע היה 8.71%. eGFR ממוצע בתחילת המחקר היה 90.7 מ"ל/דקה/מטר רבוע Xי1.73.

החוקרים מצאו כי שימוש במעכבי SGLT-2 היה קשור בהפחתה בירידת ה-eGFR עם הבדל של 1.53 מ"ל/דקה/מטר רבוע Xי1.73 לשנה CI 1.34 –1.72, p<0.0001) 95%) לטובת מעכבי ה-SGLT-2 לעומת התרופות האחרות להורדת גלוקוז. במהלך מעקב ממוצע של 14.9 חודשים התרחשו 351 אירועים של התוצא הכלייתי המשולב, כאשר מתוכם 114 בלבד בקבוצת מעכבי ה-SGLT-2י(3.0 אירועים לכל 10,000 שנות חולה) ו-237 בקבוצה שקיבלה תרופות אחרות להורדת גלוקוז (6.3 אירועים לכל 10,000 שנות חולה).

ממצאים אלה משקפים ירידה של 51% בסיכון לתוצא הכלייתי המשולב בקרב החולים שהחלו טיפול במעכבי SGLT-2 בהשוואה לאלו שהחלו טיפול בתרופות אחרות להורדת גלוקוז (HR=0.49, 95% CI 0.35-0.67; p<0.0001).

החוקרים מסכמים כי במחקר עולם אמיתי זה, באוכלוסייה גדולה של חולים עם סוכרת מסוג 2, התחלת טיפול במעכבי SGLT-2 הייתה קשורה בהאטה בשיעור הירידה בתפקוד הכלייתי ובסיכון נמוך יותר לאירועים כלייתיים מג'ורים. נתונים אלה מצביעים על כך שהיתרונות של מעכבי SGLT-2 על תפקוד הכליות, שנצפו במחקרים קליניים, נראים גם בפרקטיקה הקלינית.

מקור: 

Heerspink, H.J.L. (2020) Lancet Diabetes and Endocrinology. ; 8: 27–35

נושאים קשורים:  מחקרים,  סוכרת,  מעכבי SGLT-2,  אי-ספיקת כליות,  עולם אמיתי