למרות שאנפילקסיס תוך ניתוחי הינו אירוע נדיר, המחלקה לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית בבית החולים סנט מיכאל באוניברסיטת טורונטו, קנדה פרסמה החודש סדרה של מאמרים על חמישה מטופלים שחוו תגובות אנפילקטיות סביב ניתוח להשתלת כליה. הרופאים מדווחים על בדיקות תגר, Skin-prick ובדיקות תוך עוריות שנעשו כדי לחקור אלרגיות פוטנציאליות לתרופות שניתנו תקופת זמן לפני ההתפתחות של אנפילקסיס. בין התרופות שנבדקו לאלרגיה נכללו בזיליקסימאב, פרופופול, קפזולין, ציס-אטרקוריום, פנטניל, לטקס, רמיפנטניל וכלורהקסידין.
עוד בעניין דומה
בנוסף, בדיקות סרולוגיות in vitro ל-IgE ספציפי נעשו בחולים שנחשדו כי לקו באנפילקסיס על רקע כלורהקסידין. כל חמשת החולים היו גברים עם גיל ממוצע של 48 שנה (טווח 30-69). בדיקת העור עבור כל התרופות לא הראו תגובה למעט כלורקסידין, שהיה חיובי בארבעה מתוך חמישה מטופלים (מטופל אחד סירב לבדיקה תוך-עורית).
תוצאות הבדיקה in vitro ל-IgE הספציפי ל-chlorhexidine היו חיוביות אצל כל החולים. רישומי הרדמה הראו כי אנפילקסיס תוך ניתוחי אכן התרחש מיד לאחר החדרת צנתר ורידי מרכזי מצופה כלורהקסידין.
הרופאים מזהירים כי יש לזכור כי החדרה תוך ניתוחית של צנתרים ורידים מרכזיים מצופים כלורהקסידין עלולה לעורר אנפילקסיס מסכן חיים בקרב חולים רגישים העוברים השתלה כלייתית.
מקור: