הזרקת חומר ניגוד לוריד בעת ביצוע אנגיוגרפיה עלולה לגרום לנזק כלייתי חריף, להחמרה של מחלת כליות קיימת, אשפוז ממושך ואף מוות. טיפולים סטנדרטים כוללים העמסת נוזלים, מתן ביקרבונט וטיפול פומי באצטיל-ציסטאין למניעת הנזק, אך מעטות ההוכחות המוצקות התומכות בשיטות אלו. מחקר זה השווה את יעילות הטיפול בתמיסת מלח, ביקרבונט ואצטיל-ציסטאין מול אינבו במניעת נזק כלייתי בחולים בסיכון גבוה שעברו אנגיוגרפיה עם חומר ניגוד.
עוד בעניין דומה
במחקר השתתפו 53 מרכזים רפואיים בארה״ב, אוסטרליה, ניו-זילנד ומלזיה. למחקר גויסו מטופלים שעמדו לעבור אנגיוגרפיה אלקטיבית, עם GFR של 15-50 מ״ל לדקה/1.73 מ׳ רבוע. המטופלים חולקו אקראית ובאופן סמוי לקבלת תמיסת מלח או סודיום ביקרבונט, בשילוב עם אצטיל-ציסטאין פומי או אינבו. בדיקות דם ושתן לחישוב GFR נלקחו טרם האנגיוגרפיה, 3-5 ימים לאחריה וכעבור 90-180 יום. התוצאה העיקרית הייתה מוות, צורך בדיאליזה, או החמרה בתפקודי כליות עם עליה מעל ל-50% בקראטינין מערך הבסיס.
4,993 מטופלים נכללו במחקר, בחלוקה מספרית דומה בין ארבע הקבוצות (תמיסת מלח או ביקרבונט, בשילוב עם אצטיל-ציסטאין או אינבו). 90.5% מהנבדקים עברו אנגיוגרפיה להדגמת הקורונרים. ב-110-116 מטופלים נרשמו אחת מהתוצאות העיקריות (מוות, דיאליזה או החמרה בקראטינין) בכל אחת מארבעת הקבוצות ללא הבדל משמעותי סטטיסטית ביניהן.
מתן תמיסת מלח, ביקרבונט, ו/או אצטיל-ציסטאין לא מנעו נזק כלייתי בהשוואה לאינבו במחקר גדול אקראי וכפול סמיות בחולים בסיכון כלייתי גבוה שעברו אנגיוגרפיה עם הזרקה של חומר ניגוד.
מקור:
N Engl J Med. 2017 Nov 12. doi: 10.1056/NEJMoa1710933. [Epub ahead of print]
ערכה: ד״ר נועה גולדשר מינרבי