נכון להיום, טרם עבודה סקירה שיטתית שבחנה מחקרים שעסקו בהשוואה בין השתלת כליה בגישות זעיר-פולשניות לעומת גישה פתוחה. מטרתה של עבודה זו הייתה להעריך, לסכם ולבחון ראיות התומכות בגישה ניתוחית מסוימת והתוצאים הבתר-ניתוחיים של אותה גישה במושתלי כליה.

בוצעה סריקה של מאגרי המידע PubMed-Medlineי, Embase ו-Cochrane Library בין השנים 1966 ל-2016. המחקרים נבחרו וקיבלו ציון על ידי שני סוקרים עצמאים באמצעות ה-GRADEי(Group Reading Assessment and Diagnostic Evaluationי), NOSי(Newcastle–Ottawa Quality Assessment Scale) ו-Oxford guidelines for level of evidence.

התוצאים העיקריים שנבדקו היו הישרדות השתל, זיהום בפצע הניתוחי, הרניה בחתך הניתוחי ותוצאה קוסמטית. מתוך 1,954 פרסומים שנבדקו - נבחרו 18 להיכלל בעבודה זו.

הפרסומים שנכללו בעבודה זו תיארו שיטות פתוחות, זעיר-פולשניות פתוחות, לפרוסקופיות ומונחות רובוטיקה. רמת הראיות הכללית של המחקרים שנכללו הייתה נמוכה (GRADE 1-3י; NOS 0-4 ו-OXFORD 4-2).

לא נצפו הבדלים בשרידות השתל או המטופלים בגישות השונות. בגישות הפתוחות - חתך גיבסון הראה תוצאות טובות יותר מחתך "מקל הוקי" עבור הרניה באזור החתך (4% מול 16%), החלשות שרירי הבטן (8% מול 24%) ותוצאי קוסמטיקה.

בגישה הזעיר-פולשנית נצפה השיעור הנמוך ביותר של זיהומים (0-8%) והרניות (0-6%) בפצע הניתוחי. כמו כן, בגישה זו נצפו תוצאים קוסמטיים ובתר-ניתוחיים טובים יותר. חסרונות גישה זו כללו זמן איסכמיה קרה וחמה מוארך וזמן ניתוח כללי מוארך.

מסקנת החוקרים היא, שלמרות שרמת הראיות לרוב הינה נמוכה, גישות זעיר-פולשניות מראות תוצאות מבטיחות בהיבט סיבוכים והתאוששות לאחר הניתוח. גישות זעיר-פולשניות, לפרוסקופיות ורובוטיות הינן גישות אפשריות לביצוע השתלת כליה.

מקור:
Wagenaar, S., et al. (2017) European Urology.