חוסר בוויטמין D הוא תופעה נפוצה במושתלי כליה, אך נכון להיום קיימות ראיות מועטות בלבד בנוגע לטיפול המיטבי הדרוש לשמירה על רמת ויטמין D נאותה באוכלוסייה זו.  מחקר חדש בחן והשווה את בטיחותם ויעילותם של שני פרוטוקולי תוסף ויטמין Dי, calcifediol, על מנת להעריך את המינון המיטבי של תוסף זה.

המחקר בוצע בתבנית של מחקר פרוספקטיבי בהשתתפות 168 מושתלי כליה. כלל המשתתפים עברו השתלה שישה חודשים לפחות לפני תחילת המחקר והשתל שלהם תיפקד בצורה תקינה. Calcifediol ניתן בצורה אקראית למשתתפי הניסוי על ידי רופא מטפל פעם בשבועיים או פעם בחודש בצורה נוזלית במינון של 266 mcg. מטופלים שקיבלו צורות אחרות של ויטמין D, חומרים קלצימימטים או ביספוספונטים הוצאו מהמחקר.

בוצעה מדידה של  רמות OH-Dי25י, PTH, ALP, sCa, sPO4 ו-קראטינין לפני תחילת טיפול ב-calcifediol ולאחר שלושה חודשי טיפול.

בקבוצה שקיבלה טיפול פעם בחודש (n=72) רמות OH-Dי25 עלו מ-14 ננוגרם/מ"ל (טווח בין רבעוני 9-22) לפני תחילת טיפול ל-31 (20-38) בתום תקופת המעקב (p=0.000). רמות PTH ירדו מ-124 פיקוגרם/מ"ל (87-172) ל-114 (78-163) (p=0.006), בעוד שרמות sCa ו-sPO4 נותרו דומות.

בקבוצה שקיבלה טיפול כל שבועיים (n=96) רמות OH-Dי25 עלו מ-14 ננוגרם/מ"ל (טווח בין רבעוני 9-20) לפני תחילת טיפול ל-39 (28-52) בתום תקופת המעקב (p=0.000). רמות PTH ירדו מ-141 פיקוגרם/מ"ל (95-221) ל-112 (90-180) (p=0.000).

רמות sCA נותרו יציבות ורמות sPO4 עלו מ-3.3±0.6 מ"ג/ד"ל ל-3.5±0.6 (p=0.003). תפקוד כלייתי נותר יציב בשתי הקבוצות.

מסקנת החוקרים היתה, כי טיפול דו-שבועי או חודשי ב-calcifediol לחידוש ושמירת מאגרי ויטמין D והורדת רמת PTH הינו בטוח ויעיל במושתלי כליה.

מקור:
Barros, X. et al. (2016) Journal of Nephrology. 29(5). 703