מטרת המחקר הנוכחי היתה לבחון את השפעת 7.8 שנות התערבות רבת מרכיבים בעצימות גבוהה, במטופלים עם סוכרת סוג 2 ומיקרואלבומינוריה, מבחינת עלייה בשנות החיים ומספר השנים החופשיות ממחלות קרדיווסקולריות ארעיות.

המחקר המקורי (משך טיפול ממוצע: 7.8 שנים) כלל 160 מטופלים עם סוכרת סוג 2 ומיקרואלבומינוריה אשר הוקצו אקראית, על ידי מעטפות חתומות, לקבלת טיפול סטנדרטי או טיפול מועצם ורב-מרכיבים, אשר כלל היבטים התנהגותיים ותרופתיים.

לאחר 7.8 שנים, המחקר המשיך כמחקר תצפית מעקב, כאשר כל המטופלים שקיבלו טיפול הוגדרו כקבוצת הטיפול האינטנסיבי. נקודת הסיום העיקרית של מחקר מעקב זה, 21.2 שנים לאחר תחילת ההתערבות המחקרית, היתה ההבדל בחציון ההישרדות בין שתי הקבוצות המקוריות, עם וללא מחלות קרדיווסקולריות ארעיות. נקודות סיום שאינן מוות וסיבות למוות נבחנו על ידי ועדה חיצונית שלא היתה מודעת להקצאת הטיפול.

במהלך תקופת המעקב מתו 38 מטופלים מקבוצת הטיפול האינטנסיבי, לעומת 55 מטופלים מקבוצת הטיפול הסטנדרטי (יחס סיכון [hazard ratio -HRי]: 0.55, 95% רווח בר סמך: 0.36-0.83, p=0.005). המטופלים בקבוצת הטיפול האינטנסיבי שרדו חציון של 7.9 שנים יותר מאשר מטופלים בקבוצת הטיפול הסטנדרטי.

חציון הזמן עד לאירוע הקרדיווסקולרי הראשון לאחר הקצאה להתערבות המחקרית היה ארוך יותר ב-8.1 שנים בקבוצת הטיפול האינטנסיבי (p=0.001). הסיכון לסיבוכים מיקרו-וסקולריים כלשהם היה נמוך יותר בקבוצת הטיפול האינטנסיבי, בטווח של 0.52 עד 0.67, פרט לנוירופתיה היקפית.

החוקרים סיכמו, כי במהלך 21.2 שנות מעקב אחר טיפול אינטנסיבי, רב-היבטים וממוקד מטרה שנמשך 7.8 שנים, חולי סוכרת סוג 2 עם מיקרואלבומינוריה הרוויחו 7.9 שנות חיים (חציון). העלייה בתוחלת החיים תוקננה עבור משך הזמן בו היו המטופלים ללא מחלה קרדיווסקולרית.

מקור:
Peter Gæde, Jens Oellgaard, Bendix Carstensen, Peter Rossing, Henrik Lund-Andersen, Hans-Henrik Parving, Oluf Pedersen
Years of life gained by multifactorial intervention in patients with type 2 diabetes mellitus and microalbuminuria: 21 years follow-up on the Steno-2 randomised trial; Diabetologia, First Online: 16 August 2016;DOI: 10.1007/s00125-016-4065-6